בניה ירוקה – חלק שני: הקריטריונים להגדרת מבנה ירוק

כאשר אנו רוצים לדעת מהו מבנה ירוק אנו צריכים אמת מידה כלשהי אשר תמדוד באיזה רמה המבנה ירוק ומועיל לסביבה.לשם כך נוצרו תקנים שונים במספר מדינות מפותחות  ,תקנים אלו מגדירים את רמתו של המבנה מבבחינת יעילותו הסביבתית  ואת תפקודו בפונקציות השונות אשר נדרשות לפי רמת החיים כיום.

התקנים המגדירים מבנה ירוק 

הקריטריונים נוגעים בעיקר למבנה עצמו ותלויים ביעוד המבנה ,למשל:בתי מגורים, משרדים, מפעלים, בניינים, מבני ציבור שונים וכד’. ישנם מספר תקנים עיקריים אשר מציבים קריטריונים להגדרת מבנה ירוק ,הבולטים ביותר הם : תקן LEED האמריקאי ,תקן BREEAM הבריטי ותקן 5281 שהוא התקן הישראלי.

כל התקנים בנויים על אותם עקרונות ,שהם עקרונות של פיתוח בר קיימא בדגש מיוחד על איכות הסביבה ,נוחות ובריאות הדיירים ונושאים אחרים הקשורים בתכנון נבון ויעיל .התקן האמריקאי כמו גם התקן הבריטי,נחשבים  שניהם למחמירים ביותר, עמידה בקריטריונים של תקנים אלו  מצריכה תכנון מדויק והתחשבות בגורמים שונים, תוך מתן פתרונות הולמים לקשת הנושאים שידונו בהמשך פרק זה.אציג פה  שני תקנים ,מהארץ ומהעולם.

תקן LEED5 (ר”ת  leadership in energy environmental design ) : תקן זה פותח  ע”י המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה (USGBC) . בתקן זה קיימות עשרות דרישות שמילואן מקנה ניקוד , ככל שהמבנה ממלא דרישות רבות יותר , הניקוד עולה. הדרגה הגבוהה ביותר למבנה היא  פלטיניום ,כדי לקבל דרגה זו  על המבנה לאמץ מספר רב של טכנולוגיות שמסייעות בהפחתת צריכת האנרגיה בו,לטפל נכון במים, לטפל ביעילות בנושא מיחזור החומרים ובנושאי איכות סביבה אחרים במבנה.

תקן זה מחולק לחמישה קטגוריות עיקריות שכל אחת מהן מגדירה דרישות שונות בבניה הירוקה:

אתר בר קיימא: מתייחס לאספקטים כגון:ציפוף הבינוי,מיזעור הפגיעה בתהליך הבנייה, מתן פתרונות חלופיים לשימוש ברכב פרטי ונגישות לתחבורה ציבורית ואופניים,מיקסום שטחי הגינון וטיפול במי הנגר.

שימור מים ונצילות הצריכה: סעיף זה כולל דרישה לשימוש יעיל  במים וחיסכון במים לגינות ואף שימוש בטכנולוגיות למחזור מים וזאת בהתאם  לסוג המבנה ודייריו.   

נצילות האנרגיה במבנה ואנרגיה מתחדשת: זהו הסעיף המשמעותי ביותר ומקנה את מספר הנקודות הרב ביותר.  ישנם דרכים רבות ומגוונות לחסוך באנרגיה,למשל: בידוד נכון ,שימוש במקורות אנרגיה טבעיים(רוח ,שמש),הצללת חלונות וכיוון העמדת המבנה.

שימוש חומרים ומקורות: מתייחס למקורות מהם מגיעים חומרי הבנייה למבנה.יש להשתמש בחומרים מקומיים שלא צורכים הובלה היוצרת זיהום, בנוסף כדאי להשתמש בחומרים המתחדשים במהירות כדוגמת במבוק.יתר על כן יש להפריד את האשפה ולמחזרה ,לרבות בזמן הבנייה.

איכות הסביבה הפנימית במבנה: מטרת קטגוריה זו היא להעלות את רמת חייהם ובריאותם של האנשים החיים במבנה. מטרה זו תושג באמצעות צמצום שימוש בחומרים נדיפים(צבעים ,דבקים וחומרי גמר שונים) והגדלת חדירת אור יום למבנה. 

תקן 5281: התקן הישראלי הינו תקן שפותח בשנים האחרונות ומטרתו היא לקדם את הבניה הירוקה בישראל. התקן מעמיד קריטריונים למבנים השונים ובימים אלו נמצא בפיתוח נוסף .מבנה שעומד בתקן זה נחשב מבנה ירוק.

לעומת התקן האמריקאי והתקן הבריטי שערוכים ומוצגים היטב , תקן זה ,בשל היותו חדש יחסית ,נמצא עדיין בתהליך של התגבשות  ויש צורך ללטש מעט את הסעיפים השונים בו. תקן זה פותח ע”י מכון התקנים הישראלי .גופים שונים הרוצים לעמוד בתקן זה צריכים להגיש דו”ח מפורט על כלל  היבטי המבנה ,כפי שיובא בהמשך. מבנה ירוק בתקן זה מוגדר ע”י ניקוד שנצבר ע”פ רמת העמידה בדרישות התקן ,זוהי שיטה שמיושמת ברוב התקנים הירוקים בעולם. בתקן הישראלי ישנן 2 סוגי הגדרות: “מבנה ירוק” -מבנה שהנקודות שנצברו בו הם 55-74 ו”מבנה ירוק מצטיין” -מבנה שצבר 75 נקודות ומעלה (מקסימום 100).הסעיפים השונים מחולקים לפי נושאים וכל נושא מחולק לתת סעיפים. אציג פה את הנושאים ואפרט  את המידע אשר נדרש בכדי להבין מהו מבנה ירוק אולטמטיבי.כל סעיף תורם ניקוד מסוים, ככל שהמתכננים יביאו בחשבון יותר סעיפים כך יגדל הניקוד, משמע המבנה ירוק יותר .בשל היותי אזרח מדינת ישראל ,אציג פה בהרחבה את סעיפי התקן הישראלי אשר כוללים בתוכם את רוב ההיבטים החשובים למבנה ירוק ובעזרתם ניתן להבין מהו מבנה ירוק.

סעיפי התקן הישראלי 

אנרגיה 

סעיף האנרגיה הוא המשמעותי ביותר משום שבימינו צריכת אנרגיה משמעותה פגיעה בסביבה בדרך זו או אחרת ,לדוגמא ,צריכת חשמל גבוהה בבית פרטי נשענת על תשתית החשמל הארצית. למרות המאמצים להקטין את הפגיעה בסביבה הנובעת מייצור חשמל, זהו מפעל שמזיק לסביבה . מכאן אנו רואים שאם בית צורך פחות אנרגיה המשמעות היא שיש פחות ביקוש ,במקרה זה,לחשמל ודבר זה יוביל להקטנת הפגיעה בסביבה ע”י חברת החשמל .זוהי דוגמה למקרה שהפרט באופן עקיף גורם לצמצום הפגיעה בסביבה.

בסעיף האנרגיה ניתן לצבור את מספר הנקודות הרב ביותר משום שצריכת אנרגיה פוסלית משמעותה פגיעה בסביבה .מבנה מושלם מבחינה אנרגטית הוא מבנה אשר לא זקוק לשום מקורות אנרגיה חיצוניים ומשתמש במשאבי הטבע השונים להשגת נוחות טרמית ,כלומר יש בו את התנאים הדרושים כדי לחיות בצורה בריאה ונוחה מבלי להשתמש במקורות אנרגיה חיצוניים כלשהם .משום שכיום אנו מעט רחוקים ממבנים מסוג זה, ישנם סעיפים שונים שכל אחד מהם מעלה את הערך הירוק של המבנה.

הדבר הראשון  שיש לבצע זה ניתוח אקלימי של התוכניות הארכיטקטניות. משמעותו של מושג זה הוא התאמת המבנה לאזור שבו הוא נבנה. בתוך זה נכללים:

כווני הרוחות: ברוב אזורי הארץ הרוחות מגיעות מכוון מערב  . מבנה שבנוי נכון מבחינת הרוחות יאפשר זרימה של אוויר במבנה ויביא לאוורור טבעי בתוכו. למשל שימוש במסדרונות רוח יביא לזרימת אוויר טבעי בחלל המבנה, אוויר שהוא בריא יותר מכל אמצעי אחר לאוורור. שימוש במזגן לאוורור הבית מגדיל את צריכת האנרגיה בצורה משמעותית ולכן הפתרון הטבעי טוב יותר מבחינה סביבתית, בריאותית וכלכלית .

טמפרטורה ולחות: באזורים שונים  קיימים מזגי אוויר שונים .בישראל,למשל, הנגב הוא איזור בו מזג האוויר חם ויבש ,אולם ככל שמתקרבים לכוון שדרת החוף האוויר הופך לח יותר.יש חשיבות רבה להתחשבות באקלים הסביבתי כגורם המשפיע על התכנון והבניה,לדוגמא, בית שקירותיו עבים יאצור בתוכו את החום הנאגר בו במהלך היום  ויפלוט את החום בשעות שבו הוא מפסיק לאגור חום וכך יקטין את רמת צריכת האנרגיה לשם חימום.

סביבה טבעית: יש להתאים את המבנה לסביבה בו הוא נבנה תוך התחשבות בצמחים ,מים וסביבה ארכיטקטונית .”הבית על המפל” ,הממוקם ביער ליד העיירה בר-ראן (Bear Run) בפסליבניה ,ארצות הברית תוכנן בידי הארכיטקט פרנק לויד רייט ומהווה דוגמא לשילוב מדהים  של בית עם  הסביבה שבו נבנה.הבית בנוי בתוך יער ומתחתיו עובר מפל מים אשר היה קיים לפני העמדת המבנה.

שמש וצל: אנרגיית השמש מספקת אור וחום ואף ניתן גם ,ע”י קולטים סולריים, להפיק ממנה  אנרגיית חשמל. השמש זורחת במזרח ,עולה דרומה מעט, ושוקעת במערב. מבחינה תכנונית בבניה הירוקה יש לכיוון השמש משמעות רבה באופן העמדת המבנה .המבנה הוא “קולט שמש” ולכן יש לצורה שלו ולאופן העמדתו משקל רב בקליטת האנרגיה מהשמש .כך למשל מבנה שצורתו מלבנית ופאתו הרחבה פונה לכוון דרום,יקלוט שמש בצורה יעילה ביותר משום שהחזית הדרומית קולטת שמש ברוב שעות היום ,כמובן שיש צורך לפתוח חלונות גדולים בחזית הדרומית לשם קליטת אור וחום.עבור מבנים שאינם מבני מגורים גודל החלונות משמעותי יותר משום שרוב שעות היום אנו לא שוהים בבית,  מעניין לראות שהחדרים של  אנשי המפתח בחברות ומוסדות  ממוקמים בד”כ בחזיות הדרומיות של המבנים משום שהם נחשבים איכותיים יותר . מלבד זאת גם לסביבה הארכיטקטנית יש משמעות ,נניח שאנו רוצים לבנות באזור עירוני שבו יש בניינים גבוהים ,אנו צריכים לעקוב אחרי מסלול הצל שמוטל מהבניינים הסמוכים  לאורך כל היום ולתכנן את המבנה בצורה שבה הוא יקבל את התועלת המירבית מהשמש ככל הניתן באותו איזור .

ישנו תקן נוסף אשר מתייחס לכמות האנרגיה שהבית צורך (5282), עמידה בתנאיו מגדילה את ערכו של הבית מבחינה ירוקה.כמו כן ישנם דרכים לשיפור היעילות האנרגטית של המערכות השונות לחימום וקירור המבנה . בקרה על צריכת האנרגיה של המערכות השונות תביא לצמצום של צריכת האנרגיה  שלהם, למשל : תרמוסטט אלקטרוני,דירוג  מהירות ,שליטה אזורית על המערכת,פיקוד זמן-כל אלו מתייחסים לאמצעים ליעול של מזגנים ומערכות הסקה ,כמובן שאם יש שימוש בטכניקות פסיביות לקירור וחימום, זה עדיף מאשר התקנת מערכות שונות במבנה .וכאן זה המקום לציין שכל הדברים שצוינו לעיל בסעיף זה צריכים להתחבר יחדיו וליצור מערכת אחת שחוסכת באנרגיה בתוך המבנה .עוד דברים שמשפעים על צריכת האנרגיה במבנה הם אמצעים לשיפור התאורה המלאכותית במבנה  (נורות לד , פלורוסנטים ועוד סוגים אשר מטרתם חיסכון בחשמל) ואף מקום שבו ניתן לתלות כביסה.

קרקע 

להתחשבות בקרקע יש מספר היבטים אשר כל אחד מהם מעלה את הערך הירוק של המבנה.

ראשית, כיום בישראל כל לכל איזור יש הגדרה שמטרתה יצירת מרקמים כפי שמתואר בתמ”א 35 .התוכנית היא ביטוי מרחבי-ארצי לבניה הירוקה והעקרון המנחה הוא שהקרקע היא מצרך יקר ובמחסור ויש לתכנן בתבונה את הפיתוח,הבנייה ואת פיזור האוכלוסייה בצורה בת קיימא.  מטרותיה העיקריות של תמ”א 35 הן יצירת שדרת אורך ירוקה מהצפון לדרום שבה אסורה הבניה וכך השטח נשמר כפי שהוא ,ריכוז אוכלוסייה ובנייה בארבעת ערי המטרופולין (חיפה,תל אביב,ירושלים ובאר שבע) ושפת המרקמים ,זאת אומרת לכל איזור יש הגדרה באיזה אופן מותר לבנות בו ולפתח אותו . המרקמים הם:שמור,חופי,משולב ,כפרי ועירוני.מטרת הגדרות אלו מבחינת הבנייה הן לשמור על צורה מסויימת של פיתוח שיהיה יעיל בימינו אנו ולהתוות דרך שתהיה בסיס איתן לבנייה לדורות הבאים.התכנון האדריכלי חייב להיות תואם למרקמים הנ”ל וזהו חלק בלתי נפרד מהגדרת המבנה כמבנה ירוק.כמו כן יש לתכנן בצורה שתהיה תואמת לדגם היישוב,למשל ,בירושלים המבנים צריכים להיות מצופים באבן ירושלמית ולהיות תואמים לצורה הכללית שהתוו מתכנני העיר ,בתוך זה נכללת גם רמת הצפיפות שבה נבנית העיר ,כלומר,לכל מגרש אשר מיועד לבניה , יש אחוזים מסויימים שעליהם ניתן לבנות ואחוזים מסויימים שאותם יש להשאיר פתוחים, מבנה שנבנה באחוזים המינמלים נחשב ירוק יותר.

שנית, יש לבנות בצורה רוויה. בנייה רוויה משמעותה מיקסום התועלת שניתן להפיק משטח מסוים ,אם זה בצורת בנייה לגובה או בצורת בנייה לעומק ,מגדלי עזריאלי ממחישים נקודה זו ,מצד אחד המבנים מתנשאים לגובה רב ,אך עם זאת קיימים חניונים תת קרקעיים מתחת לכל המתחם שבו נבנו המגדלים. זוהי דוגמה לבנייה רוויה.חשוב לציין שבנייה לרוחב אינה ממקסמת את הפוטנציאל הטמון באיזור המיועד.  בבתים פרטיים ניתן לנצל שטחים תת קרקעיים לצורך חניה ,מחסנים ומגוון שימושים אחרים על פי צרכי הדייר.

שלישית, ישנה חשיבות גבוהה לשימור הקרקע החל מהתכנון ועד אכלוס המבנה. בבסיס התכנון יש לשמר ככל הניתן את התכסית הטבעית הקיימת באזור,ולהתאים את המבנה לאיזור בו הוא נבנה ,לדוגמא,באזור הנגב הבניה שמתאימה ביותר היא בניה בבוץ ובקש כפי שמיושם בחאן בבארותיים 9. במהלך התכנון יש למזער את הפגיעה בבתי הגידול של החי והצומח ,כמובן שגם במהלך הבניה עצמה יש לשים לב שלא פוגעים בחי ובצומח באיזור הפיתוח.לאחר השלמת הבניה יש לבצע שיקום של האזור שנפגע במהלך הבניה .יתרה מזאת, נטיעת עצים אשר הומלצו עי משרד החקלאות והרשות של אותו האיזור, אשר חוסכים במים, מעלה את היוקרה הירוקה של המבנה.נטיעת  עצים בוגרים אשר ישתלבו באזור לפי המלצות המשרד תהה טובה אף יותר .

אחרונה היא ההתחשבות בזיהום הקרקע. באמצעות עריכת  סקר הסטורי על  השטח המיועד לבניה  ניתן לקבל מושג כללי לגבי רמת הזיהום הקיימת. לבדיקה מעמיקה יותר יש לקחת דגימות קרקע באמצעות קידוחים במס מוקדים בשטח המיועד לבניה .דגימות אלו נלקחות לבדיקה לשם אפיון הקרקע על מנת לדעת אם קיים זיהום או יש סיכוי לזיהום עתידי. אם המצב דורש טיפול ,יש לטפל במגוון אמצעים אשר יובילו להורדת הזיהום ולהגנה על המבנה .דוגמא לטיפול בקרקע מזוהמת היא  חברת גל ירוק שמתעסקת ,בין היתר, עם פרוייקטים כאלו,אחד מהפרוייקטים שליוותה היה סילוק קרקע מזוהמת שהתגלתה בתחנת דלק פנימית באיזור השרון ,לאתר פסולת מאושר ,וזאת באמצעות חפירה ופינוי של הקרקע המזוהמת לאתר פסולת מאושר.

מים שפכים וניקוז

לשימוש במים ישנם שלושה צדדים מרכזיים . האחד הוא הנגר העילי  באזור המבנה,  השני הוא המים  השפירים הנכנסים למבנה והשלישי זה המים אשר כבר נעשה בהם שימוש ,שאותם מחלקים לשניים ,מים אפורים ומים שחורים .

ההיבט הראשון מייחס לניקוז הנגר העילי בכל השטח של המבנה ומסביבו. ראשית , יש לבדוק שהמבנה לא פוגע במערכות ניקוז טבעיות שהיו קיימות בשטחו לפני העמדת המבנה  . שנית, אפשר ורצוי  להתקין מערכת של קליטה וניקוז של כל הנגר העילי שעתיד להאגר סביב המבנה משטחים שאינם מזוהמים, וזאת על פי המלצת משרד הבינוי והשיכון .ככל שהשנים של  תקופת החזרה  רבות  יותר אזי ערכו הירוק של  המבנה עולה. באותה מידה אפשר גם להתחבר למערכת כזו .

ההיבט השני מוכר וידוע לכל אדם אשר חי בישראל, משום שבישראל,כמו גם ברוב מדינות המזה”ת יש מחסור במים. בישראל, המחסור במים נובע מארבעה גורמים:עלייה בצריכת המים בשל גידול בהיקף האוכלוסייה ,רצף של ארבע שנות בצורת שהאחרונה היא החריפה ביותר,בנייה מרובה המקטינה את שטחי החלחול וסגירת קידוחים שחלקם זוהמו כתוצאה מחלחול מזהמים מפני השטח לתוך מי התהום.

אחת הדרכים להתמודד עם המחסור במים היא התקנת חסכמים . כיום ישנם חסכמים החוסכים בצריכת המים  במבנים החל מ10 אחוזים ועד 40 אחוזים ! .המדינה הבינה את חשיבות החסכון במים וערכה מבצע לחלוקת חסכמים בבתי אב בישראל ,פרוייקט שעלותו נאמדה בכ 29 מיליון שקלים ,יתרה מכך ,הכנסת אישרה חוק לפיו

חייבים כל מוסדות הציבור להתקין חסכמים בכל הברזים במבנים שלהם.

ההיבט השלישי מתחלק לשני חלקים: מים אפורים ומים שחורים , במבנה ירוק קיימת הפרדה בניקוזם . מים אפורים הם כל המים היוצאים מהמבנה וניתן למחזרם ,בתוך אלו נכללים מים היוצאים מהאמבטיות, מהמקלחות ומהמהכיורים (מלבד כיור המטבח). את המים האפורים ניתן למחזר אפילו ע”י מערכת ביתית קטנה וניתן לנצלם להדחת האסלות ולהשקיית הגינות .במבנים ציבורים יש יותר משמעות למחזור המים כי רוב המים  ניתנים למחזור .מובן שצעד זה מקטין את כמות המים אשר צורכים המבנים השונים .

את המים השחורים מטהרים בצורה מרחבית, חיבורם למערכת מרכזית אשר מתנקזת לביוב המקומי תביא לשימוש נוסף בהם. ברוב המקרים מערכת הביוב מגיעה למכון לטיהור שפכים עירוני  או טיהור מקומי  והמים המטוהרים משמשים בעיקר את החקלאים המקומים או מוזרמים לנחלים .חשוב לציין שבישראל המים השחורים  ברובם מטוהרים ברמה סבירה אשר אינה פוגעת בנחלים או מזהמת מי תהום. 

 נושאים סביבתיים אחרים

הנושאים הסביבתיים  האחרים הם כלל הנושאים אשר אינם מספיק משמעותיים כדי להוות קטגוריה בפני עצמם אך כל אחד מהם משפיע על הסביבה ברמה זו או אחרת  .בתוך אלו נכללים: פסולת ,ניהול סביבתי של מהלך הבנייה,איכות אוויר ואוורור, רעש,קרינה, תחבורה וחומרי בניה. ראוי לציין שנושאים אלו חשובים,כל אחד ברמתו,לסביבה, אך כאשר מייחסים אותם  לבניה הירוקה, הם פחות משמעותיים כל אחד לכשלעצמו. 

פסולת: כדי למחזר  פסולת באופן  איכותי  ,יש לבצע הפרדה של סוגי הפסולת השונים:נייר ,קרטון ,פסולת רקבובית ,זכוכית ,פלסטיק ועוד . תכנון נכון ,בעיקר בבנינים, יאפשר הפרדה של סוגי הפסולת השונים.מחזור פסולת מקטין את הפגיעה הסביבתית ביבשה, באוויר ובים.

ניהול נכון של מהלך הבנייה: כידוע,תהליך בנייה או שיפוץ מייצר פסולת בניין רבה. אם לדוגמא החלטתם לשפץ את חדר האמבטיה הביתי שלכם ,כל הפנים של חלל האמבטיה הישנה הופך לפסולת בניין:האריחים,הטיט היבש, האמבטיה, השירותים והארונות.חשיבה ירוקה מובילה לשימוש חוזר בפסולת זו ,עם עדיפות ליישום הפסולת במבנה עצמו .מלבד זאת, בניית תוכנית אשר מונעת מפגעים סביבתיים בזמן הבנייה וחישוב מדוייק של חומרים  תביא להקטנת הפגיעה בסביבה בכל מהלך הבנייה. שימוש מלא או חלקי באמצעים או בשיטות בנייה מתועשת או רב פעמית גם הוא ירוק יותר. בנייה מתועשת  היא בנייה ירוקה יותר,  קלה,מדוייקת ,עמידה וחדישה.

איכות אוויר ואוורור: נושא זה חשוב מבחינה בריאותית לדיירים וגם כפי שצויין קודם, אוורור נכון גם חוסך באנרגייה. מתן פתרון ארכיטקטוני לאוורור טבעי של  המבנה או לחלופין קליטת אוויר שרחוק ממקורות זיהום אוויר ומרוחק מהקרקע כ10 מטר ומעלה , יעלה את איכות האוויר במבנה ואת בריאות דייריו.

רעש: נושא זה מתייחס למקומות בהם קיים צורך בשימוש באמצעים אקוסטיים להפחתת רעש. קיים הבדל בין סוגי החדרים, ואפרט:חדרי שינה צריכים להיות הכי מבודדים(מקסימום (35DB(A) בפני רעשים  אך בעיקר בשעות הלילה,חדרי משרדים, לעומתם ,יכולים להיות פחות מבודדים(מקסימום (45DB(A) לרעשים, אך יש להבין ששהוהים בהם בעיקר בשעות היום, שבהן ,לרוב ,הרעש רב וחזק  יותר.חדרי מגורים ועבודה צריכים להיות מבודדים 24 שעות ברמה שהיא בין 2 החדרים  שלעיל.  יש רעשים חיצוניים למבנה ורעשים מהחדרים הסמוכים, יש להתחשב בשניהם (וזאת לפי  תקני רעש “ת”י2004”) ולתת פתרון הולם לבידוד הרעשים על פי יעוד החדרים.

קרינה: ישנה קרינה בלתי מייננת שיוצאת ממקורות השנאה והובלת חשמל או ממקורות שידור. המשרד להגנת הסביבה ממליץ על רמת קרינה מסויימת ויש לערוך בדיקות  במבנה כך שהוא לא עובר את רמת הקרינה המומלצת.דבר זה חשוב לבריאות התושבים.

תחבורה: התחבורה בכללותה,נכון להיום, היא אחד מהגורמים המזהמים ביותר שקיימים בעולם כולו. הבניה הירוקה אינה מעודדת תחבורה מזהמת . אז מה נשאר? אופנים ,קורקינט ורגליים. זוהי נקודה חשובה להבנת הבנייה הירוקה כעקרון ולא כמילוי אחר קריטריונים שונים. אם יש למבנה מתקן לאופניים זה מעלה את ערכו הירוק! .כמו כן ,קיומן של מקלחות מסודרות ונגישות בבנייני משרדים מעודד שימוש באופניים או ריצה למקום העבודה ואף הוא קריטריון לקבוע את רמת החשיבה הירוקה של מתכנני המבנה .

חומרי הבנייה: החומרים בהם משתמשים לבנייה צריכים בעלי תקן ירוק  של משרד התקנים או תקן ירוק  אחר.יש שני היבטים מעניינים להסתכל על חומרי הבנייה בהם משתמשים :היבט סביבתי והיבט בריאותי.

 ההיבט הסביבתי נוגע למקור ממנו נלקחים חומרי הבנייה ,תהליך יצורם,מחזורם והובלתם-כל אלו צריכים להיות כמה שיותר אקולוגיים. כדאי להשתמש בחומרי בניה מקומיים שלא דורשים הובלה מזהמת ,ישתלבו בקרקע גם לאחר הפיכת המבנה לחורבה ,תהליך יצורם אינו מזהם והם קיימים בכמות מספקת או מתחדשים במהירות . ההיבט הבריאותי נוגע לגזי החממה והקרינה  הנפלטים מהחומרים הללו בישומם במבנה . היבט זה חשוב  לבריאותם ואיכות חייהם של הדיירים החיים במבנה .

נוסף על כל אלו, קיימים היבטים נוספים אשר משפיעים על מעמדו הירוק של המבנה  אתן כמה מהם:

פונקציונליות: הכוונה היא למבנה אשר תוכנן בצורה כזו שיוכל להחליף את יעודו מבלי לערוך שינויים מקיפים אשר יגרמו לפגיעה נוספת בסביבה .

גגות ירוקים: נושא הגגות הירוקים  מעניין ביותר .הגגות הירוקים יוצרים מרחב שניתן לגדל בו מגוון גידולים. בנוסף, גגות ירוקים עוזרים בבידוד המבנה ,הם אקולוגיים יותר משום שהם מגדילים את שטח “הריאה הירוקה” והם אף יכולים לשמש  כגינת ירק לדיירים . פרוייקט בנייני “אגרו-האוזינג”14 בסין  מהווה דוגמא לשימוש בגגות ירוקים ואף בכמה מקומותיו ישנם גינות רחבות  המיועדות לשימוש הדיירים. מלבד זאת הוא אחד מיצירות המופת הירוקות הקיימות בעולם ,והוא מהווה דוגמא לגישה הוליסטית כוללת המשלבת עקרונות חברתיים,כלכליים וסביבתיים,בה האדם לוקח אחריות על שימור האיזון העדין בין צרכיו לבין מחויבותו לסביבה.

שימוש במקורות אנרגיה לא מתכלים: מקורות אנרגיה לא מתכלים מגיעים בין היתר, מאנרגייה סולרית, אנרגיית רוח, אנרגיה גיאותמית, אנרגית מים או מימן.

Skip to content