מבוא
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת במאה האחרונה הביאה לעליה ניכרת ברמת החיים בעולם כולו . ישראל היא אחת המדינות שהתפתחה בקצב מואץ ביותר לאורך שנות קיומה.
כמובן, שפיתוח בימינו מצריך עבודות בניה ופיתוח רבות, שחלקן פוגעות במידה רבה בסביבה .לאורך השנים, מדינות רבות החלו לאמץ תפיסה שבה יש לבצע פיתוח בר-קיימא , זאת אומרת, לפתח בצורה שתהיה שווינית, ככל הניתן, בין שלושה נדבכים: הנדבך הסביבתי ,הנדבך הכלכלי והנדבך החברתי.
אין פירושו של דבר, שיש להפסיק את הפיתוח ולהותיר את הטבע כמו שהוא ,אך יש לפתח בצורה נכונה שתמלא את צרכי ההווה עם מתן פתרונות לכל צרכי החברה וזאת מתוך התחשבות בערכי הטבע ואחריות כלפי הדור הבא.
הבניה הירוקה מהווה נדבך בתוך הפיתוח בר הקיימא, וכפי שיובן במהלך עבודה זו ,יש לבניה הירוקה השפעה ניכרת על האדם ועל הסביבה.נושא הבניה הירוקה הינו מרתק ביותר והחשיבה העומדת בבסיס השיטה כרוכה בהסתכלות רחבה על מגוון היבטים סביבתיים ואנושיים כאחד.
בפרק הראשון, אדבר על הסביבה כדבר שיש לשמור עליו ואדגים כיצד יש לעיתים במעשי האדם פגיעה בסביבה. מלבד זאת, אסביר על הבניה שהייתה נהוגה בעבר ועל השפעתה הסביבתית. עוד באותו פרק, יובנו תהליכים שהשפיעו על הבניה לאורך ציר הזמן ועל הבניה כיום וצורתה.בפרק זה יוסבר גם, באופן כללי, מהי הבנייה הירוקה.
בפרק השני, אאבחן מהו מבנה ירוק ואיך ניתן להפחית את הפגיעה בסביבה באמצעות שינויים תכנוניים ושינויים בתהליך הבניה .בפרק זה יובאו כל הקריטריונים החשובים שמגדירים מבנה ירוק ככזה. בנוסף, יובאו דוגמאות שיעזרו להבנת צורתם של המבנים הירוקים והחשיבה העומדת מאחורי התכנון .בפרק זה בחרתי להדגיש את נושא צריכת האנרגיה ואלו שיטות ניתן לנקוט כדי להפחית בצריכתה, זאת, משום שכיום ייצור אנרגיה יוצר זיהום רב וזהו נושא שעליו יש לתת את הדעת.
בפרק השלישי יובאו היתרונות הסביבתיים , הכלכליים והבריאותיים- חברתיים של הבנייה הירוקה ומדוע בנייה ירוקה היא טובה יותר מכל שיטות בניה אחרות הקיימות כיום . מפתיע לגלות שישנם הרבה יתרונות לבניה הירוקה מלבד היותה אקולוגית יותר. עוד באותו הפרק יובאו הסיבות לעיכובים בפיתוח פרוייקטים ירוקים בישראל .
בפרק האחרון יובא בית ירוק לדוגמא ויוסבר תהליך התכנון והבניה. כמו כן, כיצד כל העקרונות של הבניה הירוקה באים לידי ביטוי בבית אחד ,וכיצד בצורה זו יש למבנה הירוק יתרונות רבים על-פני המבנה הנורמטיבי . בנוסף ,נבין את דרך פעולתן של כמה מהמערכות המתוחכמות שקיימות בבית.
כל הפרקים הנ”ל מובילים לנקודה שבסופה מבינים את התועלת הרבה שיש למבנים ירוקים על פני מבנים אחרים . חשוב לציין שלמרות שהעבודה כוללת נושאים רבים ומגוונים ומשום כך יתכן שיווצר מעט בילבול , המטרה הסופית היא שיש לתכנן מערכת שתפעל ע”פ עקרונות אקולוגיים על מנת ליצור מבנים ידידותיים לסביבה ולמשתמש . ישנן מדינות ,כמו ארה”ב ובריטניה , שכבר אימצו את העקרונות האלו באופן חלקי וקיימים בהם פרוייקטים ירוקים מרשימים ביותר.
בתור ארכיטקט לעתיד , מטרת עבודה זו ,מלבד היותה חלק מתוכנית הלימודים והבחינות ,היא לקדם את ההבנה האישית שלי בנושא הבניה הירוקה . זאת, מתוך רצון להשפיע על נושא זה בישראל בעתיד . זוהי אבן הדרך הראשונה. במהלך כתיבת עבודה זו, הייתי מעורב בפרוייקט אדריכלי שתוכננן בידי אחותי .היה מרתק לגלות שעם מחשבה ותכנון נוספים, הצלחנו לשלב כמה מהעקרונות של הבניה הירוקה במבנה ,וזאת תוך מילוי צרכי הלקוחות ולשביעות רצונם.
מהי בנייה ירוקה?
על מנת להגדיר את המושג בנייה ירוקה, יש לבחון את המשמעויות השונות שקיבלה המילה “ירוק” לאורך השנים ואת מידת השפעתו של האדם על הטבע. כמו כן, נבין את התפיסה העומדת בבסיס הבנייה הירוקה ואת צרכי האדם שהשתנו לאורך הזמן ,כמו גם השפעתם של צרכים אלו על יעוד המבנים וארגונם.
האדם כגורם המשפיע על הסביבה
ירוק מציין צבע. ניתן לומר כי ירוק הוא צבעו הדומיננטי של הטבע;הדשא ,גבעולי הפרחים, עלוות העצים – כל אלו שולטים בנוף הטבעי ונותנים למתבונן תחושה שהכל סביבו ירוק. מכאן “הושאל” המושג ירוק -כדי לבטא את התפיסה בה יש חיבור מירבי לטבע וניצול משאביו הטבעיים, תוך פגיעה מינימאלית בסביבה. לדוגמא:פחים ירוקים-מחזור של מגוון מוצרי פלסטיק ונייר ,אנרגיה ירוקה-יצור אנרגיה בדרך שמזיקה לסביבה באופן מינימלי .וכמובן הבנייה הירוקה,שלה השפעה רבה על הסביבה כפי שיובן בהמשך.
המודעות לאיכות הסביבה איננה רעיון חדש כלל ועיקר .כבר מספר רב של שנים קיימת מודעות בציבור לנושא התערבות האדם בטבע והשפעת מעשיו ,הניכרים היטב, בטבע; החל מליכלוך המושלך על הארץ ועד התחממות גלובלית של כדור הארץ. האדם אחראי לכל הזיהום הסביבתי בדרך ישירה או עקיפה .ישנם גופים רבים בארץ ובעולם שכל מטרתם היא להגן על הטבע ומשאביו.
אם כן, מדוע חשוב כל כך לשמור על הסביבה בה אנו חיים?
לשאלה זו תשובות רבות, היכולות למלא ספרים רבים וקצרה יריעה זו מלהכיל אותם. להלן,אתאר תמונה כוללת של התפיסה האקולוגית.
פירוש המילה אקולוגיה, הבאה מתחום הביולוגיה ,היא יחסי גומלין בין אורגנזימים שונים ובין סביבתם וכן, בינם לבין עצמם . מילה זו הושאלה לתחום יחסי אדם- סביבה. אנסה לפשט מושג זה הלכה למעשה: כשאנו משתמשים במשאבי הטבע אנו מקבלים ממנו אנרגיה ותועלת רבה .אך, אם לא נשכיל לעשות זאת בדרך הנכונה, אנו יכולים בנקל להזיק לסביבה ואף לפגוע בעצמנו ובסובבים אותנו .אביא דוגמה על מנת להמחיש נקודה זו : ישנם מפעלים שמשתמשים בחומרים מהטבע לטובת ייצור ופיתוח חומרים או מוצרים שמיועדים לתועלת האדם, כביכול, אך מצד שני הם פולטים לאוויר חומרים מסוכנים אשר פוגעים באדם. בטווח הקרוב, הם עלולים לגרום למחלות ובמקרים קיצוניים אף למוות ובהסתכלות לטווח הרחוק, גורמים המפעלים לפליטת גזים שונים, אשר מורידים בהדרגה את איכות האוויר בכדור הארץ כולו. המשרד להגנת הסביבה בישראל מפקח על המפעלים השונים ואף עורך בהם בדיקות פתע. המפעלים, כמו גם מכוניות ומכונות שונות -אשר פולטות גז רעיל לאוויר, הינם דוגמה לגורמים אשר מהווים פגיעה באיכות האויר. מעברו השני של המתרס, קיימת גם פגיעה באיכות האוויר על-ידי כריתת יערות ובכך הקטנת ה”ריאה הירוקה” (מושג המתאר את הגזים הידידותיים, אשר נפלטים מצמחים ומהווים איזון בתרכובת האוויר של האטמוספירה) .
דרך נוספת להמחשת הפגיעה בסביבה הינה השלכת פסולת מסוגים שונים :פלסטיק,ניילון,פסולת בניין ועוד.השלכת הפסולת גורמת לפגיעה ויזואלית בתכסית הקרקע ,מצמצמת את השטחים הפתוחים,פוגעת באיכות הקרקע ומגדילה את טביעת הרגל האקולוגית .גם הזרמת חומרים שונים לנחלים ושאיבת יתר של מים מהווים פגיעה בסביבה, זאת משום שהם פוגעים באיכות המים ,אם על ידי החומרים עצמם אשר פוגעים בשפירות המים או ע”י נדידת התחום הפן בייני לאזור השאיבה. בשני המקרים כמות המים, אשר יכולים לשמש את האדם, פוחתת.
כל הדוגמאות שמניתי לעיל הינן על קצה המזלג וישנן דרכים רבות נוספות להמחשת הפגיעה של האדם בסביבתו. אך די בדוגמאות אלו כדי להסיק שלמעשי האדם יכולה להיות השפעה נגטיבית רחבת היקף לטווח הקצר והארוך ,אם על ידי זיהום קטן היקף, שמזהם האדם כפרט בגלל חוסר מודעות או על ידי זיהום רחב היקף אשר נובע בין היתר משיקולים כלכליים ,הסברה דלה וחוסר אכיפה של חברות ,גופים ציבורים, ומשרדים ממשלתיים.
במאמר מוסגר ניתן לומר שקיימת מודעות רבה לנושא הסביבה, אך אם מעמיקים מעט בנושא , מגלים שעוד רבה הדרך למצב שבו יווצר איזון נכון בין המרכיבים השונים במשוואת אדם-סביבה. ישנן דרכים רבות לשיפור המצב הנוכחי בהקשר הסביבתי, אולם בעבודה זו יובאו בעיקר הדרכים הנוגעות לבנייה הירוקה .הבנייה בכללותה משפיעה רבות על הסביבה .מפתיע לגלות, עד כמה מתקשרת קשת הנושאים הסביבתיים השונים לבניה באופן מעניין למדי ,כפי שיוצג במהלך עבודה זו.
בנייה ירוקה בעבר וכיום
הגדרת המושג בנייה ירוקה
מכיוון שהבניה הירוקה הינה מושג אשר התפתח ברבות השנים, אין הגדרה מדוייקת ותמציתית לבנייה הירוקה אך בקצרה ניתן להגדירה כ”בנייה שהשפעתה על הסביבה פחותה בהיבטיים הסביבתיים, הבריאותיים ותפיסת המשאבים” כך ד”ר רון לשם.
אם נרחיב קצת יותר, בנייה ירוקה היא בנייה ידידותית לסביבה ולמשתמש, כוללת חסכון וייעול השימוש במשאבים חדשים, שימוש מחדש ומחזור מירבי של הקיים. כל זאת, תוך חתירה לשמירה על הבריאות ואיכות החיים של כלל המשתמשים במבנה, בהווה ובדורות הבאים.
בנייה ירוקה היא המרכיב המבני/פיזי של תכנון בר קיימא המוגדר כ”הבטחת מילוי צרכי ההווה ללא סיכון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם הם”. הבנייה הירוקה כוללת היבטים של העמדה ותכנון המבנה במרחב, מעטפת, פתחים ותגמירים, תשתיות וטכנולוגיות לצד מרכיבים ערכיים, חברתיים ותרבותיים. בנייה ירוקה איננה כוללת רק את שלב התכנון, אלא גם התייחסות לשלבי הביצוע והתפעול לאורך זמן. תכנון מסוג זה נועד לייצר מרחב איכותי ויעיל יותר לאורך זמן, מרחב בעל מוכנות גבוהה יותר לשינויים עתידיים, חיצוניים ופנימיים, ומרחב שאינו משפיע לרעה על האדם, הטבע והסביבה המשתמשים באופן ישיר או עקיף במבנה או חיים בסביבתו2.
בנייה ירוקה בעבר
בימים עברו בנייה ירוקה נחשבה יותר ירוקה מאשר היום משום שאז ההשפעה שלה על הסביבה הייתה פחותה יותר מכמה בחינות. מבחינת חומרי הבנייה היה שימוש רב יותר בחומרים שאינם מזהמים ופולטים גזים, החל מתהליך ייצורם ועד לישומם במבנה עצמו .המבנים היו עשויים מבוץ, קש,עץ ואבן טבעית אשר מונחת בצורה שאבן אחת מחזיקה את חברתה בכוח המשקל והגרביטציה.בנוסף, מערות חצובות בסלע שימשו את האדם למגורים ואחסון .ישנם מספר דוגמאות למבנים אשר שרדו עד היום: הפירמידות המפורסמות במצרים, העיר רומא אשר מכילה סוגים שונים של מבנים בעלי אופי יווני בעיקר ובישראל מערות קבורה שונות ,חומות העיר העתיקה בירושלים ומבנים שונים אשר תוכננו על ידי הארכיטקט הורדוס. גם בתהליך הבניה עצמו, הפסולת שנותרה לא היוותה גורם מזהם לסביבה והשתלבה בתכסית הקרקע מבלי לזהמה גם לאחר הפיכת המבנה כולו לחורבה.
בהיבט המרחבי ,כמות האוכלוסייה הייתה קטנה יותר ולכן הבנייה עצמה התפרסה על שטחים קטנים יותר והשפעה הסביבתית הכוללת היתה מזערית וזאת חרף העובדה שהיא התפרסה על יותר שטח ביחס לכמות האוכלוסייה ,דהיינו שטח המחיה לאדם היה רב יותר.עוד דרך מעניינת להסתכל על הבנייה של פעם היא להתבונן כיצד חיו האנשים פעם.מכיוון שלא היה חשמל ,אנשים חיו ע”פ הטבע ,זאת אומרת קמים בזריחה עם השמש והולכים לישון סמוך לשקיעתה,הבתים היו בנויים בצורה כזו שיש לכיווני השמש והרוח משקל משמעותי בהעמדת המבנה משום שהדרכים לשלוט בתאורה ובמזג אוויר בתוך המבנה מוגבלות מאוד ,אין מזגנים ,אין תאורה חשמלית .בנוסף מכיוון שהמבנים שימשו בעיקר למגורים ואחסון , האנשים של פעם לא היו צרכנים כה גדולים של מוצרים שונים אשר יצורם צורך אנרגיות רבות והם אף יוצרים פסולת רבה לאחר השימוש .
לאורך ציר הזמן, תהליך העיור השפיע רבות על הבניה וסגנונה. ממצב שבו רוב האוכלוסייה מרוכזת בכפרים ובחוות חקלאיות למצב שבו רוב האוכלוסייה מרוכזת בערים.בערים העתיקות ,רוב המבנים שימשו למגורים ,המבנים הציבוריים הסתכמו במבני תפילה ופולחן והמסחר התבצע בשווקים פתוחים. ההשפעות הדרמתיות של מהפכת התעשייה במאה העשרים שבעקבותם נבנו מפעלים רבים, השפיעו רבות על פליטת גזי חממה וזיהום האויר גדל ,דבר שהביא לנזקים חמורים בכדור הארץ,כפי שנודע לנו בשלב מאוחר יותר.בעידן הפוסט -תעשייתי החלו לקום מבנים רבים שמשמשים למסחר ושירותים וזה מוביל אותנו כבר לתקופתינו אנו.
בנייה ירוקה כיום
עם התקדמות הטכנולוגיה ושיטות המחקר , הבנייה בכללותה עברה שינוי מהותי, החל מחומרי הבנייה שבהם משתמשים ותהליך יצורם ועד תכנון מרחבי ארצי או בקיצור תמ”א.
בהסתכלות הרחבה ,אם נתבונן על תכנית שרון,לדוגמא, שהיתה התמ”א המשמעותית הראשונה בישראל, נראה שמדיניות התכנית הוא פיזור כולל של האכלוסייה בכל הארץ -דבר שלא ממש תאם יעילות סביבתית והקטנת
טביעת הרגל האקולוגית ,לעומתה תמ”א 35 כבר נוקטת במדיניות של בנייה תוספתית מקוטעת וצמודת קצה
זאת אומרת ריכוז רב יותר של אוכלוסייה והקטנת הפרבור כך שתפיסת השטח הינה מחושבת יותר והקרקע
נתפסת כמשאב במחסור . בחרתי להביא את שתי התמאו”ת הנ”ל משום שהן משקפות תהליך של מעבר ,בהיבט הסביבתי-מרחבי , מתפיסה שבה הסביבה מהווה גורם מגביל למצב שבו הסביבה הינה גורם משפיע בשיקוליים המדיניים. זהו הצד המדיני הרחב ביותר שנוגע לפיתוח בניה ירוקה .מכאן נגזרות התכניות האזוריות והעירוניות שתואמות את התפיסה הסביבתית באותו איזור ולבסוף מגיע התכנון האדריכלי שהוא בנוי ע”פ התוכנית הארצית והאיזורית ולו בעצם יש חשיבות רבה בהגדרת המבנה כמבנה ירוק ועל כך יורחב בהמשך.
הבניה הירוקה כיום צריכה לתת מענה למגוון צרכים שנוצרו עם התפתחות התעשיה והמסחר . הבניה חייבת להשתלב עם ערכים חברתיים,כלכליים וסביבתיים שונים . בתוך כך היא צריכה להשתלב עם מערכת התחבורה, להגדיל את הנגישות וליצור בעצם מערכת שלמה שמבוססת על פיתוח בר-קיימא.
במקום זה ראוי לציין את שמו של ז’יימה לרנר4..לרנר, שכיהן מספר שנים כראש העיר קוריטיבה בברזיל ,חולל מהפיכה סביבתית בעירו בתחום האורבניות הירוקה . לרנר הבין שכדי לקיים עיר אקולוגית יש לשנות את תפיסת החיים הכללית ,כך למשל בקוריטיבה קיימת הפרדה בפחי הזבל העירוניים והביתיים,נוצר מצב שבו יותר משתלם לנסוע באוטובוסים יותר מאשר ברכב הפרטי המזהם יותר, בתחום העיר ישנם פארקים ענקיים והרבה מאוד שטחים פתוחים ובאופן כללי העיר עובדת בצורה אקולוגית טובה .קוריטיבה השתמש במרחב כדי לעצב לאנשים תפיסות חיים אקולוגיות ,שהם אגב איכותיות גם מהבחינה החברתית והכלכלית. המקום שניתן להולכי רגל ולתחבורה ציבורית הוא רב בהשוואה ללוס אנגלס ששם הרבה מאוד שטחים הם רחובות ,אוטוסטרדות ובתים צמודי קרקע .אם משתמשים בפני השטח למגוון שימושים(עירוב שימושי קרקע),הכל הופך להיות קרוב יותר: העבודה, מקומות הבילוי והקניות ,מוסדות הלימוד,אתרי בילוי משפחתיים ,שטחים לספורט -קרבתם של כל אלו לכל מקום מקטינה את הצורך בתנועה מתמדת למרחקים, שפירושה זיהום.
כיום, בישראל, יש פרוייקטים אשר בתהליך בנייתם הם מהווים מפגע רציני בסביבה וזאת ,בין היתר, עי השלכת פסולת בנין לשטחים פתוחים כדוגמת הנגב. רוב המבנים בישראל כיום עשויים בעיקר מבטון ,ברזל ,אבן,בלוקים וקרמיקה, על חומרי הבניה כגורם משפיע על הסביבה יורחב במהלך העבודה. באופן כללי היה תהליך של מעבר מבניה מסורתית בקש ובוץ , לבניה שכוללת חומרים אשר גורמים לזיהום כללי בתהליך יצורם ,בפסולת שנותרת ובהשתלבותם בתכסית הקרקע -בין אם הם בתצורת מבנה בנוי או פסולת שנותרת כתוצאה מתהליך הבניה .
הבניה הירוקה ,בישראל בכלל ובעולם בפרט, הינה נושא שאינו מפותח דיו ויש צורך להרחיב את החינוך ,ההדרכה והמודעות לנושא ולהדגיש זאת לגורמים העיקריים המעורבים :משרדי ממשלה, ארכיטקטים, יזמים וקבלנים . ישנה תופעה מעניינת של “חזרה למקורות ” כדוגמת בתים אשר נבנים מבוץ באזורים המדבריים ומזכירים את סוג הבנייה שהיה נהוג .בעבר, ונחשב ירוק יותר