בניה ירוקה היא אקולוגית יותר וחסכונית לטווח הארוך בצורה משמעותית בהשוואה לבניה הנורמטיבית. מלבד זאת ישנם גם צדדים חברתיים ובריאותיים שמושפעים מהבניה הירוקה. לא אחת נתקלים במגוון בקשיים כאשר רוצים לקדם בניה ירוקה. בפרק זה יובאו היתרונות והקשיים הנוגעים לבנייה הירוקה.
יתרונות סביבתיים
היתרונות הסביבתיים העיקריים הם שיפור איכות המים והאוויר,שימור המשאבים הטבעיים,שמירה על המערכת האקולוגית ועל תאי הגידול של בעלי החיים והצמחים, תרומה להפחתת ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ והפחתה של רמת הפסולת האיזורית-ארצית.
כיום, מבנים נורמטיביים (שאינם ירוקים) צורכים כ40% מכלל צריכת האנרגיה העולמית! נתון זה חשוב להבנת חשיבותה של הבניה הירוקה כבניה שצריכת האנרגיה שלה מועטה באופן יחסי. מבנים ירוקים בהשוואה לנתון זה צורכים רק כ 15% מהאנרגיה העולמית ,משמעות נתון זה היא שמבנה ירוק צורך פחות מחצי מכמות האנרגיה שצורך מבנה רגיל ! בנוסף, כ70% מצריכת החשמל בישראל (וגם בארה”ב) נצרכים ע”י משק הבנייה , כאשר לפחות 40% מצריכת החשמל מיועדת לאקלום ותאורת המבנים . צריכת אנרגיה מרובה בימנו משמעותה זיהום אוויר (שריפת דלקים פוסליים פולטת תחמוצות חנקן וגופרית ויוצרת כמויות של אפר פחם), שימוש במשאב מתכלה ותמיכה בעקיפין בטרור שממומן על-ידי מדינות שברשותם נמצא הנפט. ואם באחוזים עסקינן כ%20 מצריכת המים נצרכת ע”י מבנים רגילים כיום, מבנים ירוקים צורכים רק כ 8% מצריכת המים הכללית .במדינות שבהן קיים מחסור במים נתון זה משפיע ביותר על צריכת המים הכללית וחוסך במשאב יקר זה וזאת משום שמבנה ירוק גם חוסך במים שפירים וגם ממחזר מים משומשים. מבחינת תפיסת הקרקע מבנים ירוקים מתוכננים בצורה שבה כמות השטחים הפתוחים רבה יותר בהשוואה למבנים רגילים .למרות התפיסה הרווחת היא שמרכזי ערים הם מקור לזיהום , באופן מרחבי-ארצי-עולמי הם תופסים פחות שטח . המשמעות של יותר שטחים פתוחים היא יותר אוויר צח ופחות זיהום קרקע. יתרה מכך, ככל שבאיזורים העירוניים יותר מבנים יהפכו לירוקים פירושו של דבר הוא הקטנה משמעותית של הפגיעה המרחבית בסביבה.נתון זה נובע בשל העובדה שברוב המדינות האוכלוסייה מרוכזת בערים.
בהסתכלות לטווח הרחוק ניתן להבין שככל שנשאיר שטחים פתוחים יותר,נצרוך פחות אנרגיה ונחסוך יותר במים -הדור שאחרינו יהנה מסביבה נקייה יותר ,האזורים הטבעיים יתשמרו והריאה הירוקה תמשיך להגן עליו, הוא לא יסבול ממשברי מים ואף הוא לא יצטרך להתמודד עם כמויות ענקיות של אשפת העולם המפותח והמתפתח. על המבנה הירוק אנו מסתכלים לאורך כל מחזור חייו מ”עריסה להריסה” כאשר הכוונה שיש לתכנן את הבניין מחומרים שניתנים למחזור כך שחומרי הבניין שנהרס ימוחזרו לשימוש חוזר בבניה חדשה.
כשאנו מסתכלים על בית או בניין אפשר להסתכל עליו בצורה של מוצר לכל דבר .למרות שזה המוצר הכי גדול שקיים כיום ננסה להבין את היעילות הסביבתית יותר בבהירות ע”י השוואת בית למכונית , תתארו לכם מכונית שלא זקוקה לדלק ומונעת באמצעות מים , שאינה פולטת חומרים המזהמים את האוויר, שעשויה מחומרים שאינם מזהמים בתהליך יצורם וניתן למחזרם , בעלת איכות אווירודינמית שלא דורשת הפעלת מזגן ,נוחה ומעוצבת למשתמש וניתנת לשינוי בהתאם לצרכי הנהג מבלי לבזבז הרבה אנרגיה -כל אלו מקנים יתרון סביבתי רב למכונית. באותו אופן הבית הירוק הוא מוצר שבו קיימים יתרונות סביבתיים רבים ודוגמת המכונית מראה רק חלק מיתרונות אלו.
יתרונות כלכליים
היתרונות הכלכליים של מבנים ירוקים הם לטווח הארוך והקצר וכוללים חסכון ויעילות כמו גם עליית ערך הבית כאשר יש כוונה למוכרו. דיירים שגרים בבית ירוק חוסכים מבחינה כלכלית בהוצאות השוטפות וזאת מכמה סיבות:
– מכווון שיש שימוש באנרגית הרוח כתחליף לחשמל החסכון הוא רב ,כך למשל, במקום להפעיל מזגן בקיץ אפשר לפתוח את החלון שמכיוון שהוא ממוקם נכון במבנה הוא משמש כמזגן טבעי .מלבד זאת,
ניתן להתקין טורבינה על גג הבית או הבניין המספקת חשמל לדיירי המבנה ואף היא חוסכת בחשמל .
– השמש אף היא מספקת אנרגיה וחוסכת בחשמל . פתחים בתקרה וחלונות דרומיים מכניסים אור למבנה
ורק כשמחשיך יש צורך להפעיל תאורה מלאכותית . בנוסף , ניתן לקלוט את קרני השמש בקולטים סולריים וכך לקבל חשמל ואף מים חמים – בכל המקרים הדיירים חוסכים בחשמל רב.
– כמות המים הנצרכת יורדת משמעותית וזאת בשל השימוש בחסכמים ואף מיחזור של מים לצרכי השקייה והדחת אסלות.
– קיימות שיטות נוספות לחסכון נוסף בחשמל ומים: עיבוי\בידוד של הקירות יביא לשמירה על חום הבית ויקטין את הצורך לחממו בחורף .בנוסף , קיימות טכנולוגיות יעודיות החוסכות אנרגיה ומים (ראה תת סעיף אנרגיה).
דוגמא ראויה לציון בתחום החסכון הכלכלי במבנים היא הבנק ההולנדי. כידוע , הולנד היא ארץ מעוטת שמש . למרות זאת מתכנני הבנק הצליחו לספק 80% מצריכת החימום באמצעות אנרגיה סולרית ולצמצם לכדי 30% מיום העבודה את השימוש בחשמל ותאורה. ההשקעה הנוספת בשלב הבניה הייתה 700 אלף דולר אך החסכון מגיע לכדי 2.4 דולר בשנה!
חשוב לציין שכל היתרונות הסביבתיים, הכלכליים והבריאותיים-חברתיים מעלים את שווי המבנה .אם וכאשר הדיירים יחליטו למכור את ביתם הם יקבלו בעבורו סכום גבוה יותר מאשר אם היו מוכרים בית שאיננו ירוק ושווה לו בגודלו.
יתרונות בריאותיים-חברתיים
המבנה הירוק תורם מבחינה בריאותית וחברתית לאנשים החיים בו ומעלה את איכות חייהם.
ראשית, מבנה ירוק מבודד ברמה גבוהה יותר בפני רעשים וכך יש שקט במשרד או בבית הפרטי כך שניתן לעבוד ,ללמוד ובכלל לשהות במבנה בנוחות ובהנאה.
שנית, כמות האוויר הצח ואיכותו גבוהים מהרגיל ,דבר אשר מקנה לשוהים במבנה חיים בריאים יותר.
שלישית, אור השמש המרובה החודר דרך הפתחים בריא יותר מאור מלאכותי ובכלל משרה אווירה נעימה וטובה בבית.
רביעית, שימוש מועט בקרקע ובמשאבים מתכלים(מים, אנרגיה פוסלית) מותיר את המשאבים והקרקע הללו לדור הבא וזוהי למעשה תרומה לחברה כולה עם הסתכלות חברתית-עתידית.
כל היתרונות האלו, ע”פ מחקר, מביאים לרמת פריון והשגים גבוהים בעבודה. באותו מחקר צוין כי יש קשר ישיר בין מיקום החדר במבנה משרדים לבין תפוקת העבודה של העובדים במשרד. כך למשל עובד שבחדרו יש חלון גדול שמכניס אור ואויר, תפוקת עבודתו תהיה גבוהה יותר מאשר עובד שחדרו ללא חלונות והוא ממוקם באזור שבו אין חדירת אור טבעי. יתרה מכך מוסדות וחברות שונות בוחרות למקם את המנהלים הבכירים ואת העובדים המובחרים בחדרים שבהם קיים חלון הפונה דרומה, כידוע , השמש נמצאת ברוב שעות העבודה בחזית זו וכך עובדים אלו נהנים מאור השמש והאוויר החודר למשרדם. כמובן שהעובדים הזוטרים ממוקמים בחדרים שאיכותם נחשבת פחותה מבחינה זו. מלבד זאת, משיחות שלי עם מספר הורים עלה נתון מעניין לפיו ילדים בוחרים להיות במהלך היום באיזורים בבית שבהם יש חדירה ישירה של אור השמש , נתון זה מצביע על כך שהילדים ,בלי לשים לב , מעדיפים איזור זה ומחשיבים אותו ככיף ומהנה יותר לשהיה.
עניין בריאותי נוסף הוא סוג החומרים שבהם משתמשים. בבניה הירוקה כל החומרים הינם בעלי תקן שלפיו הם אינם פולטים קרינה , גזים רעילים ורעלנים. חומרים רעילים אלו המצויים בדבקים שונים, בצבעים ובחומרי גמר שונים יכולים לגרום לבעיות בריאותיות שונות, החל מהפרעות בדרכי הנשימה וצריבה בעיניים וכלה בנזקים לכבד ולמערכת העצבים. חלק מחומרים אלו חשודים כגורמים מסרטנים.
הקשיים בפיתוח
הקשיים בפיתוח נובעים בעיקר מחינוך ,מראיה כלכלית קצרת טווח ומהחשש לעזוב את השיטות והחומרים המוכרים והידועים.
החינוך למודעות סביבתית בכללותו עדיין לוקה בחסר בכל חלקי העולם ובתוך כך גם במדינת ישראל. רמת המודעות בישראל של אדריכלים ומתכנני ערים,קבלנים ,יזמים וישויות ציבוריות בתחום הסביבה והבניה ,איננה גבוהה . מצב זה הוא תוצאה ישירה של חוסר ידע סביבתי ומקצועי בנושא הבניה הירוקה . מצב זה יוצר בניה שמבוססת על שיקולים אחרים כמו למשל, נוחות ,עלות, עיצוב ,מהירות בניה,דרישות הלקוח ועוד שיקולים ארכיטקטוניים שונים. במצב זה הסביבה איננה גורם מכריע כאשר ניגשים לתכנון מבנה. בכנס בניה ירוקה שהתקיים * בירושלים לאחרונה הגיעו אדריכלים מהארץ ומהעולם והרצו על בניה ירוקה ופרוייקטים שתכננו. אחת האדריכליות שתיעדה כנס זה מציינת שכיום בישראל האדריכלים מובלים ע”י העולם ולא מובילים בתחום הבנייה הירוקה, כפי שראוי במדינה מפותחת כמו ישראל.זאת אומרת, חסר ידע מקצועי לקהילה האדריכלית.
בישראל ע”מ שיוכלו לתכנן מבנים ירוקים איכותיים ברמה עולמית. חשוב לציין שגם ברמה איזורית תוכניות הפיתוח לא לגמרי ירוקות ,דבר זה נובע מחוסר ידע וחוסר מודעות סביבתית של אנשי המפתח העירוניים בנושא הבנייה הירוקה והחשיבות הרבה שיש לשמירה על הסביבה כמו גם היתרונות הרבים שהיא מקנה.
מחסום נוסף הוא התחום הכלכלי. למרות שהבניה הירוקה חסכונית יותר לטווח ארוך ,התכנון והישום לוקחים יותר זמן וכסף מאשר בנייה רגילה .קבלנים ויזמים רבים נרתעים מלאמץ את הבניה הירוקה משום שהסתכלותם היא לטווח הקצר ומטרתם היא להרוויח כסף ולסיים את העבודה כמה שיותר מהר (כמובן, זמן=כסף) .
לבסוף מגיעים הפועלים והספקים. לאחר הרגלים של שנים בבניה קונבנציונלית, קשה להקנות לפועלים עקרונות חדשים וזרים להם . הספקים ,לעומתם , מנצלים את הטרנד הירוק החדש ובמקום להוריד מחירים כדי לעודד שימוש הם טוענים שמשום שזה מוצר חדש ויש קושי במסחר שלו אז תשלמו יותר.
בבסיס כל אלו נמצאת השליטה הממשלתית . השלטון, ע”י עידוד ותגמול נכון לאדריכלים,לספקים ולקבלנים יכול לשנות את המצב ולהפוך את המבנים הירוקים לדבר שמשתלם לבנות, וכך לעורר בקרב העוסקים בנושא רצון לפתח פרוייקטים ירוקים בארץ . כמו כן השלטון יכול לתקצב סדנאות הדרכה ומרכזי מחקר שיקדמו את הנושא בישראל.המצב הנוכחי יוצר מציאות שבה רק אוכלוסיות אמידות ו”משוגעי הסביבה” בונים ירוק מכיוון שהתכנון יותר ארוך ובשל כך יותר יקר -תהליך בניית בית הינו יקר ואזרח פשוט מהשורה הבונה את ביתו מחפש את כל הדרכים האפשריות לקצץ בעלויות.הבניה הירוקה צריכה להיות רוויה ,משמע בנייה לגובה ,לכן הדגש הנכון צריך להיות על פרוייקטים גדולים המיועדים לכלל האוכלוסיה ולא על וילות רחבות באזורים אמידים, כאן מגיע כוחם של השלטונות האזוריים והמקומיים, שהוא הכוח לעצב ולתכנן את המרחב העירוני בצורה סביבתית איכותית .
ניתן ללמוד ממספר ערים בעולם אודות פיתוח אורבני אקולוגי, בניהם קוריטיבה בברזיל ופורטלנד בארצות הברית,ששניהן נחשבות לערים ירוקות. אדיס אבבה, ברלין, הונג קונג, לימה, מדריד, מוסקבה וריו דה ז’נרו הן חלק קטן מהערים שהתחייבו לקצץ בצריכת האנרגיה שלהן ולפחית במידה ניכרת את פליטת גזי החממה מתחומן. על ממשלת ישראל וממשלות נוספות בעולם, להסיר את המכשולים השונים העומדים בדרכם ולאמץ דפוסים עולמיים הנוגעים לפיתוח אורבאני בר קיימא , בדרך זו יושג שינוי אמיתי בתחום הסביבתי ומאידך יביא גם לשיפור בתחום החברתי והכלכלי במדינות השונות .