דוגמא לישום בבית פרטי
הישוב נחושה נמצא כ13 קילומטר דרומה בקו אווירי לעיר בית שמש,אזור המאופיין בהרים מיוערים. יישובים סמוכים לנחושה מדרום לצפון:בית גוברין ,כפר זוהרים , צפרירים, אדרת, גבעת ישעיהו וסריגים. חלק מהישובים באזור מפתחים בניה ירוקה באיזורם ,דוגמת גבעת ישעיהו בחלקה של ההרחבה .הבית שייך לאריאל ותמר רוטשטיין שניהם חובבי סביבה אשר החליטו בעזרת הארכיטקט יובל עמיר ז”ל לבנות בית אשר עומד בקריטריונים ירוקים. הבית בנוי באיזון בין מבנה ירוק לבין הצורך האנושי -אישי לחיים נוחים לדייריו.
תהליך התכנון ובניית הבית
תכנון הבית דרש הרבה מחשבה ויצירתיות .עוד לפני הסקיצה הראשונה נערכו בדיקות מקדימות בשטח המיועד לבניה :משטר הרוחות האזורי, מסלולה ועוצמתה של השמש מזריחתה ועד שקיעתה, תנאי מזג האוויר והגשמים האזוריים -כל אלו נבדקו בכל עונת השנה ושוקללו בתכנון הבית לקבלת תועלת מירבית מהסביבה. מלבד זאת הייתה התחשבות בכיוון הנוף והיבטים אדרכליים, עיצוביים ואנושיים.
צורת הבית היא מלבנית כך שהחזית הדרומית היא הארוכה יותר. כפי שצויין קודם, זוהי צורה בה מופקת תועלת רבה מאנרגיית השמש.
תהליך הבנייה כלל התחשבות רבה בהיבטים סביבתיים שונים. דבר זה בא לידי ביטוי בחישוב מדוקדק של החומרים הנדרשים ,בשימוש בחומרי בנייה מקומיים או ממוחזרים ,בפגיעה מינמלית בתאי הצמחים והחיות באזור ובהובלה מרוכזת של חומרי הבנייה (צעד זה מפחית את השימוש בתחבורה לצורך הבנייה).
הבנייה החלה מעמודי בטון מזויין (עם ברזל בניין בפנים). בטון מזויין מקנה למבנה עמידות רבה,חוזק וגמישות. מכיוון שהאזור מאופיין ברוחות חזקות וריבוי שמש ,זה הפתרון היעיל ביותר עבור הבית.
בין העמודים השתמשו בבלוק איטונג בעל תו ירוק וטיח חיצוני אף הוא בעל תו ירוק . משמעות מוצר בעל תו ירוק זה שבמהלך יצורו הוא פוגע ברמה פחותה בסביבה ,מיוצר מחומרים מתחדשים או תעשייתים ,בנוסף, לאחר גמר השימוש בו הוא פוגע בסביבה ברמה פחותה או משתלב בסביבה.
בבניית הסלון ,שנבנה מבוץ, השתתפו למעלה מ50 איש שניצלו הזדמנות זו לחוויה אישית וללימוד שיטת הבנייה בבוץ , בתוכם גם אנשי מקצוע. אריאל מתאר חוויה זו כרגע חוויתי ויצירתי לו ולמשפחתו שאף הם השתתפו בבניה. דבר מעניין בנושא זה הוא שהילדים נכנסו לתוך בריכות הבוץ ששימשו לבניה ושהו בתוכן, זהו חומר טבעי לגמרי. מכיוון שהבוץ אינו חומר מזיק, ניתן להתעסק איתו בידיים ללא חשש ואף ליצור איתו צורות בתוך המבנה ומחוצה לו.בנוסף , בוץ הוא חומר מקומי שלא דורש הובלה מזהמת. בניגוד לבוץ, הבטון הוא חומר שלא מומלץ להתעסק איתו עם בידיים, הוא גורם ליובש לסדקים ולפצעים בעור. דבר נוסף לגבי בטון הוא תהליך יצורו שדורש הרבה מאוד אנרגיה ואף נדרשת הובלה לשם הבאתו לאתר.
הריצוף במבנה הוא מרצפות מסוג טראצו (שומשום),מרצפות אלו נחשבות כירוקות מכיוון שהם עשויות בחלקן מחומרים ממוחזרים ,בנוסף,הן מקנות תחושת אותנטיות בבית. מרצפות טראצו יקרות יותר ממרצפות קרמיקה אך תהליך יצור הקרמיקה נחשב כמזהם ביותר.
כל הדלתות בבית עשויות מעץ ורובן שימשו בעבר מבנה אחר, זהו למעשה השימוש השני בהם. מבחינה אקולוגית כמובן ששימוש ממוחזר בדלתות הוא טוב יותר ,מה גם שהשימוש בדלתות הממוחזרות ,שנראות חדשות,הביא לחסכון באלפי שקלים ,מכיוון שדלתות חדשות יקרות יותר בצורה משמעותית.
הצבע הפנימי בבית הוא צבע רחיץ וירוק אף הוא, מלבד זאת הוא אינו פוגע בבריאות ולא פולט גזים שונים לחלל הבית.סיד לעומתו , נחשב רעיל ביותר והשימוש בו כיום כמעט ולא מצוי. בעבר הלא רחוק היו בריכות סיד שמשם שווק החומר לבנאים ,כניסה לבריכת סיד פירושה סכנת מוות.
מחוץ למבנה נבנו טראסות טבעיות ,הדבר היפה בטראסות האלו הוא שהן נבנו מאבן מקומית שנמצאה בשטח ובצורה כזאת שהאבנים שמרכיבות אותה מחזיקות אחת את רעותה מבלי שימוש כשלשהו בבטון או בדבק כלשהו. טראסות אלו משמשות להפרדה ,לגידולי נוי ולגידול צמחי תבלין וירק ביתיים. גידולים לצורך שימוש ביתי מהווים נדבך נוסף בבניה הירוקה לפיו צורכים פחות מוצרים ובכך מקטינים את הזיהום הכרוך ביצורם ובהובלתם של המוצרים. מלבד זאת , כל צמח ששותלים מגדיל את הריאה הירוקה באופן כללי ואיזורי.
בשטח החוץ המוביל למבנה ובקרבת המרפסות הונחו רשתות לולים .רשתות לולים,העשויות עץ ומזכירות בצורתם דרגשים מעוצבים, שימשו בעבר בלולי תרנגולות ואף להן זהו שימוש שני. מלבד השתלבותן בנוף המיוער למחצה, הן גם בעלות חורים גדולים המאפשרים חדירה של מי גשמים לקרקע ולמעשה הם משאירות את הקרקע כפי שהיא ולא פוגעות בשטחי החלחול והניקוז של מי הגשמים.
המערכות השונות בבית ויתרונותיהן
הבית כולל בתוכו מגוון מערכות שמטרתן היא הפיכתו למבנה אקולוגי , יעיל ונעים לשהייה. אציג פה את המערכות השונות ואסביר כיצד כל אחת מהן מועילה לסביבה ולמשתמש . בנוסף , ישנן פעולות נוספות שבהן נוקטים הדיירים כדי להקטין את הפגיעה הסביבתית של המבנה ואף הן יובאו כאן.
מערכות המים: ישנן 3 מערכות שבהם משתמשים הדיירים כדי לחסוך ולאגור מים במבנה ומחוצה לו.
המערכת הראשונה היא החסכמים המותקנים בכל ברזי הבית , חסכמים אלו חוסכים בכ40% את הצריכה הכללית של המים בבית ואף חוסכים כסף לדייריו בהוצאות השוטפות.
המערכת השניה לחסכון במים היא *מערכת מתוחכמת של טיהור ביתי של המים. כיצד זה עובד? ראשית, מערכות הניקוז של המים מופרדות בצורה כזו שכל המים היוצאים מהבית ,להוציא את כיור המטבח, השירותים והמקלחות,לתוך בריכה קטנה שגודלה כמטר על מטר. בבריכה זו המים נאגרים בצורה כזו שכל השמנים צפים למעלה והלכלוך שוקע בתחתית הבריכה, ממרכז הבריכה יוצא צינור שלוקח את המים הנקיים, אלו שבין השמן לבין הלכלוך לתוך מיכל שני שבו המים עוברים טיהור נוסף. במיכל השני יש חלוקי נחל וצמחי מים מיוחדים, צמחי המים מטהרים את המים טיהור נוסף ומעלים את איכותם, לבסוף , המים עוברים דרך פילטר יעודי שמטהר אותם טיהור סופי. כעת המים מוכנים לשימוש נוסף! בקיץ, מים אלו משמשים להשקיית הגינות. בחורף המים מועלים,בעזרת משאבה המונעת מאנרגיית השמש , למיכל מים הממוקם כל גג המבנה, מים אלו משמשים להדחת האסלות בבית, בתקופה זו אין צורך להשתמש במים שפירים להדחת האסלות.
המים היוצאים המאסלות ,מכיור המטבח ומהמקלחת מתנקזים למערכת הישובית ,מערכת זו מובילה במרוכז את כל הביוב הישובי למכון טיהור מקומי שהמים המטוהרים היוצאים ממנו משמשים את החקלאים המקומיים.צעד זה אינו תמיד טריוואלי וישנם מבנים רבים אשר המים המתנקזים מהם מגיעים לבורות ספיגה באדמה ,דבר שלעיתים יוצר הצפות ביוב ופגיעה בקרקע ,לעיתים רחוקות יש חדירה של מים מזוהמים אלו למאגרי מי תהום.
הדרך האחרונה היא איסוף מי הגשמים .כל מי הגשמים הנאגרים על גג המבנה וסביבו מתנקזים לתוך בריכה שבה מופעלת משאבה סולרית היוצרת סירקולציה למים אלו , צעד זה חשוב כדי לשמור על איכות המים. בריכה זו היא מעין מעיין משפחתי ובעת הצורך היא משמשת להשקייה.
מערכות החשמל: מטרת מערכות זו היא לספק מקורות נקיים ליצור אנרגיית חשמל ולחסוך בחשמל המגיע מחברת החשמל. על גג המבנה מותקנים קולטים סולריים אשר פונים דרומה. בדרך זו הם קולטים שמש בצורה מירבית . האנרגיה הזו עוברת דרך שנאי מיוחד ומגיעה ישירות לארון החשמל המספק חשמל לכל הבית , זהו חשמל רגיל לחלוטין. כמו כן בסמוך לקולטים אלו ממוקמת טורבינה ביתית (מונעת באמצעות הרוח) ואף היא מספקת חשמל לבית.
קיים מכשיר נוסף בבית שמטרתו היא יצירת מודעות לרמת הצריכה של החשמל בבית . מכשיר זה מראה לדייריו בכל רגע נתון מהי רמת צריכת החשמל בבית , וכך הם מודעים לכמה חשמל הם צורכים, מודעות זו מובילה לחסכון נוסף בחשמל ע”י כלל המשפחה.
מלבד כל אלו ,חשוב לציין שמכיוון שהבית בנוי בצורה שיש בה הרבה חוכמה , ישנן מערכות שונות אשר גם מובילות בעקיפין לחסכון בחשמל , למשל הקירות המבודדים- מפחיתים את הצורך בחימום וקירור מלאכותי.
החלונות: החלונות בבית ,מלבד תפקידם העיצובי בבית , מתפקדים גם כאמצעי לחימום וקירור הבית ולתאורה. החלונות הדרומיים הינם גדולים ורחבים ,בצורה זו, הם מכניסים הרבה אור לבית כך שברוב שעות היום אין צורך להדליק תאורה מלאכותית ,מלבד זאת הם גם מכניסים חמימות לבית. החלונות המזרחים והמערביים ארוכים וצרים וכולם יוצרים ביחד מסדרון רוח . כדי ליצור מסדרון רוח יש למקם את כל החלונות והדלתות בקו ישר מכיוון הרוח וכך יש זרימה של רוח לאורך כל החללים שכלולים במסדרון שנוצר . באזור זה ,כמו גם ברוב אזורי הארץ , הרוח היא מערבית , וזוהי הסיבה שחלונות אלו ממוקמים בצד מערב . בקיץ, במקום להפעיל מזגן או מאוורר , הם פשוט פותחים את כל החלונות והדלתות הנ”ל ויש מיזוג טבעי ובריא ,בלי לבזבז טיפת אנרגיה.
מערכת נוספת של אוורור ותאורה טבעים היא שני חלונות הממוקמים מעל גובה התקרה . חלונות אלו מלבד האור שהם מכניסים לבית , משמשים לסירקולציה טבעית של האוויר בבית ,בתקופת הקיץ הם פתוחים והם מזיזים את כל האוויר ש”תקוע” בין קו הקו העליון של החלונות הרגילים לבין קו התקרה. כיום לא קיימים הרבה מבנים שיש בהם מערכת כזו ולעיתים קרובות יש תחושה של חנק בחדר בדיוק בשל סיבה זו.
החלונות הצפוניים משיקוליים של נוף , אף הם גדולים ורחבים וחושפים נוף ירוק ורענן.
החלונות בבית ,כפי שראינו, בנויים בצורה מתוחכמת ביותר -דבר זה מוביל לחסכון רב באנרגיה בבית.
חימום: החימום בסלון,הבנוי מבוץ, מבוצע באמצעות אח עצים שמלוקטים בתקופת הקיץ מפאתי היער, חשוב לציין שעצים אלו הם פסולת של עבודות שנעשות בידי הרשות המקומית לשם השבחת היער האיזורי .
בגלל שהבית מבודד היטב ,משמע קירותיו עבים , אח זה מחמם ביעילות את חלל הסלון ולאחר הפעלה קצרה הוא שומר על החום לאורך זמן. בשאר הבית יש חימום רצפתי, זוהי הדרך היעילה ביותר לחימום הבית משום שכידוע , חום עולה למעלה, כאשר הוא מגיע מהרצפה הוא מחמם בדיוק את הגובה הנדרש – גובה אדם.
במערכת זו קיים תרמוסטט אוטומטי המווסת את החום במידת הצורך וכך חוסך בזבוז אנרגיה מיותר.
חימום המים לרחצה נעשה לרוב באמצעות דוד שמש, זהו דבר שבישראל נפוץ בשיעור גבוה לעומת שאר העולם.
כאן זה המקום לציין שקיים בחלל המטבח מזגן בודד, היחידי בכל המבנה ,אשר מופעל רק לעיתים רחוקות במקרים קיצוניים.
אלו הן המערכות העיקריות בבית שבהן הושקעה מחשבה מיוחדת ותכנון מיוחד. מלבד כל אלו ישנם צדדים נוספים למבנה שמעלים את ערכו הירוק.
בבית ישנם פחים מופרדים לסוגי פסולת שונים: נייר, פלסטיק, זכוכית, קרטון ופסולת רקבובית. כל אחד מהם מובא למחזור בפחים איזורים. הפסולת הרקבובית מושלכת למיכל קומפוסט, הממוקם בחצר, ביחד עם עוד כמה מרכיבים, לאחר תקופה נוצר במיכל דשן שיכול לשמש לזיבול הגינות.
בנוסף, קיים מתקן לאופניים מחוץ למבנה, דבר אשר מעודד שימוש באופניים והפחתת הנסיעה ברכב , זוהי תפיסה ירוקה שבאה להראות ואף לחנך את הדור הבא שיש מקום של כבוד לאופניים והם לא סתם זרוקות בחצר. מחוץ למבנה נשתלו עצים אשר מותאמים לאקלים הסביבתי ומהווים ריאה ירוקה , מלבד זאת הם מוסיפים חן לאזור הבית לישוב כולו. השבילים המובילים למבנה נבנו מאבן מקומית שהובאה מהאזור שסמוך למבנה , דבר זה חוסך בעלויות ובזיהום הכרוכים ביצור בהובלה של מוצרי בניה.
בבית יש שתי מרפסות, אחת דרומית ואחת צפונית. המרפסת הדרומית חמימה ושטופת שמש ובתקופת החורף נעים לשהות בה, במרפסת זו ממוקמים מתלי כביסה אשר חוסכים בשימוש במייבש כביסה, גם כאן יש חסכון באנרגיה וחיסכון בעלויות. המרפסת הצפונית לעומתה , היא קרירה וחושפת נוף מיוער ורענן .בתקופת הקיץ, כאשר הטמפרטורות גבוהות, זוהי מרפסת חלומית שנעים לשהות בה בשל מזג האוויר הנוח הקיים בה . בנוסף , ישנם דלתות גדולות בין המרפסת הצפונית לבין חלל המטבח אשר מקנות תחושה שהבית מחובר עם החוץ והטבע חודר לתוך הבית.
הבית מותאם לתכניות המתאר האזוריות ,תכניות אלו נגזרות מהתוכנית הארצית של הפיתוח והבנייה באזור זה. במהלך הבנייה והתכנון אריאל מתאר תהליך שהוא ואשתו עברו, בתהליך זה הם הבינו שלמרות הרצון העז לבנות בית אקולוגי לחלוטין ,זה עדיין בית שצריך לחיות בו ויש לתת את הדעת על כל ההשלכות הנובעות מבניית בית אקולוגי לרבות שיקולי עלות ונוחות . המזגן הקיים במטבח ,למשל, הוכנס לאחר מספר שנים וזאת לאור הצורך במיזוג נוסף שלעיתים המערכות הקיימות לא מצליחות לספק בצורה מושלמת.
בית זה חוסף אלפי שקלים מדי שנה! חשבונות החשמל והמים שמקבלים דייריו, נמוכים בצורה לא פרופוציונלית לעומת החשבונות שמקבלים שכניו הגרים כמטרים ספורים ממנו . לא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אגב שכנים, בית זה ,גם במהלך ביקורי בו , מושך אליו את ילדי השכנים שמוצאים אותו כנעים ומהנה לשהיה ולמשחק. מלבד כל העניין האקולוגי, הבית מעוצב בצורה אוטנטית ומודרנית כאחד .בחלל הסלון, למשל, ישנם אלמנטים דקורטיביים שהתאפשרו הודות לבוץ שממנו נבנה הסלון ,ישנה גם מעין פינת ישיבה מיוחדת הבנויה אף היא מבוץ.
כמובן שהתמונה המתוארת כאן אינה לגמרי מושלמת ובשל מיקומו של הבית באזור כפרי נוצרות בעיות אחרות. בעיה ראשונה היא תפיסת שטח , מכיוון שבאיזור זה סוג הבניה המותר הוא כפרי אזי המבנה אינו בנוי בצורה רוויה ותופס שטח גדול לנפש, בהשוואה לאיזורים עירוניים ששם ניתן לבנות לגובה וכך שטח נתון יכול להכיל דירות רבות יותר. בעיה שניה הנובעת מהמיקום ,היא הצורך בשימוש ברכב פרטי לנסיעה לעבודה,לקניות ועוד. בית זה מתאר את המציאות הישראלית כיום בתחום זה ,כתבות שונות מצהירות בגאווה כי שכונת הגולף בקיסריה מאמצת את הבניה הירוקה, אך למעשה זהו אינו הרציונל של הבניה הירוקה,בניה ירוקה צריכה לשים את הדגש על המרחבים העירוניים הצפופים ולא על פרברי העשירים.
מפרוייקט זה ניתן להבין כיצד מיושמים עקרונות שונים של בנייה ירוקה במבנה אחד וכיצד עקרונות אלו משתלבים עם מגוון הצרכים הנדרשים לחיים נוחים ,נעימים ,אקולגיים ,בריאותיים,חסכוניים ואף חברתיים.
בגלל שהנושא לא מפותח דיו בישראל נדרש מחקר רב בנושא המערכות השונות בבית וכיצד יש להביאן לידי ביטוי הלכה למעשה.אריאל עוסק בנושאים הסביבתיים כחלק מעבודתו ואף מייעץ לקבלנים,יזמים וארכיטקטים אשר מעוניינים לשלב אלמנטים ירוקים בפרוייקטים עתידיים . הוא אף משווק את המערכות האלו למעוניינים. מובן שעיסוקו זה הקל עליו את מלאכת המחשבת של בניית ביתו הירוק. בית זה הוא מוקד עלייה לרגל למגוון אנשים ובעלי מקצוע המתעניינים בבניה הירוקה בישראל.
סיכום
אנו מוצאים ,לאור האמור לעיל , שלמעשי האדם ולפועלו ישנה השפעה רבה על על הסביבה . על בני האדם מוטלת האחריות לשמירה על הסביבה . כל אדם , אם בתור איש מקצוע ואם בתור אזרח פשוט צריך להיות מודע למעשיו ולהשלכות הנובעות מהתנהלותו.
הבניה הירוקה היא נדבך חשוב ומשמעותי המהווה חלק מהתפיסה האקולוגית הכללית. בתור אנשים החיים בעולם מודרני , אנו יכולים להביט אחורה על האנשים שחיו בעבר וללמוד מהם דבר או שנים לגבי הבניה בפרט והחיים האקולוגים בכלל . אינני בטוח שהאדם של העת העתיקה היה מודע לנושא הסביבתי כמו שאנו מודעים כיום, אך ללא ספק הפגיעה שלו בסביבה הייתה מזערית ביחס לימינו אנו. לאור הפיתוח המואץ לאורך הזמן, נוצרו צרכים רבים שדורשים התבוננות מתמדת על עבודות הבניה. אנו צריכים לנהוג באחריות כלפי הדור הבא כאשר אנו מפתחים פרוייקטים חדשים. ראינו גם תהליך של שינוי בתפיסה המרחבית , מתפיסה שבה יש לפתח במהירות וכמה שיותר, לתפיסה שבה מובא בחשבון גם הנושא הסביבתי . המושג “נלבישך שמלת בטון ומלט” כבר מוטל בספק . קיים צורך בתחליף אקולוגי יותר לבטון ולמלט.
גופים רבים, בארץ ובעולם, כבר הבינו את ההשפעה הרבה שיש לבניה על המערכת האקולוגית . הבנה זו הובילה אותם ליצירת תקנים שמטרתם היא לקדם את הבניה הירוקה.בתקנים אלו מודגשים נושאים כמו צריכת אנרגיה,תפיסת קרקע ,שימוש במים ועוד . נושא צריכת האנרגיה הינו חשוב ביותר ובכל העולם נוקטים באמצעים לשם הפחתת צריכת האנרגיה .הפקת אנרגיה ממקורות פוסיליים מהווה מקור לזיהום רב ופוגעת רבות בכדור הארץ. האנרגיה כיום היא מוצר זול, די בלחיצת כפתור כדי ליצור זיהום ברמה זו או אחרת.
צריכת המים, במדינה כמו ישראל , צריכה להיות מועטת וכבר היום ננקטים צעדים כדי לחסוך במים. בישראל ,אנו צריכים לעבור כברת דרך עד שנגיע למצב שבו צריכת המים תעשה בצורה מושכלת.
ישנה חשיבות רבה לשמירה על שטחים פתוחים ,למניעת זיהום הקרקע ולהפחתת כמות הפסולת הכללית .יש להתבונן בצורה אחראית, שתהווה בסיס איתן לחיים בריאים לדור שאחרינו.
כל הנושאים הסביבתיים בתקנים השונים באים במטרה ליצור ,בסופו של דבר, מערכת חכמה ואקולוגית שנקראת מבנה .הבניה הירוקה היא ביטוי לתפיסה אקולוגית גלובלית .
היתרונות הרבים שיש לבנייה הירוקה רק יכולים לעזור בקידומה. התרומה הרבה שהבניה הירוקה תורמת לסביבה היא רבה .הבניה הירוקה מפחיתה בצורה רבה את הפגיעה בכדור הארץ . היא כוללת את רוב הנושאים שמהווים כיום מפגע סביבתי ונותנת להם מענה איכותי כאשר בוחרים לישמה במבנה.
הבנייה הירוקה היא גם חסכונית יותר ומפחיתה את השימוש במים וחשמל ,דבר שמוריד משמעותית את החשבון החודשי. מלבד זאת היא מעלה את שווי הבית. הבניה הירוקה טומנת בחובה גם יתרונות חברתיים ובריאותיים שמעלים את רמת החיים למי שבוחר לישמה זאת משום שהיא עושה שימוש באנרגיה טבעית שהיא בריאה יותר ותובעת שימוש בחומרים אקולוגיים.
לצערי ,הבנייה הירוקה בישראל איננה מפותחת כפי שהיא ראויה להיות במדינה מפותחת כמו ישראל.מילת המפתח היא חינוך. באמצעות חינוך והדרכה נכונים יהיה ניתן להעלות בצורה משמעותית את כמות הפרוייקטים הירוקים המבוצעים בישראל.המחסום הכלכלי שעוצר אנשים מלבנות ירוק ,יכול להפרץ באמצעות הסברה ,משום שהבניה הירוקה היא חסכונית לטווח הארוך. העמותה הישראלית לקידום הבניה הירוקה בארץ נוסדה בדיוק לשם מטרה נעלה זו . אני חדור תקווה לגבי הנושא ואין לי ספק שיש בכוחנו,חובבי הסביבה , לקדם את הנושא ולהביאו לרמה הראויה לו בישראל.
הבית בנחושה הוא דוגמא למבנה ירוק שיש ללמוד ממנו .הבית בנוי באיזון נכון בין הצורך להתחשבות בסביבה לבין הצרכיים האישיים של דייריו . בתכנון המבנה ובבניתו הושקעה מחשבה רבה ותחכום שהובילו ,בסופו של דבר לתוצר איכותי ואקולוגי. המבנה כולל בתוכו מערכות שונות המקטינות את הפגיעה בסביבה ואף חוסכות כסף רב לדיריו בטווח הרחוק.
נקודה אחרונה וחשובה היא האזורים שבהם מאמצים את הבניה הירוקה בישראל כיום. מכיוון שרוב האוכלוסייה מרוכזת בערים , יש לשים את הדגש הרב ביותר באיזורים אלו ולבנות בנייה רוויה ואיכותית הכוללת התחשבות בכלל הצרכים : סביבתיים , כלכליים וחברתיים. בצורה זו שמים דגש על ציפוף אוכלוסין ושומרים על שטחים פתוחים -מה שנקרא “בנייה פנימה”(פנים העיר) ולא החוצה (פרברים)!
לאחר כתיבת עבודה זו,יש בי את התחושה שכל שינוי שאנו רוצים להשיג בכל תחומי החיים ובתוכם גם שינויים בתחומי הסביבה, יש בכוחנו להשיג . הרצון לשנות מוביל אותנו לתהליך של למידה שבסופו אנו בעלי ידע שמקנה לנו כוח . בנימה אופטימית זו, אני בוחר לסיים עבודה זו, כאשר אני חדור תקווה לגבי קידומו של נושא הבנייה הירוקה בישראל בפרט ובעולם בכלל.